לשמור על הדלת – לימוד ועבודה זוגית לחנוכה| אילן והילה יפרח

חנוכה מזמן לנו רגע מיוחד של ביחד.
ברגע המעבר בין האור והחושך,
אנחנו מתכנסים להדליק את הנרות, ביחד. 
"נר איש וביתו".

גם המקום בו אנו מדליקים את הנרות, כשזה מתאפשר,
הוא מקום של מעבר.
על מפתן הבית, בסמוך לדלת, המעבר בין הבית לבי החוץ.

תפקיד משמעותי יש לדלת של הבית שלנו.
היא יכולה להיסגר ולהסתיר, לבודד ולהגן.
היא יכולה להיפתח ולקרוא לנו לצאת החוצה.
היא יכולה לאטום ולהשכיח את הזולת ואת העולם שבחוץ.
היא יכולה להיוותר פתוחה, להזמין פירצה ולחלל את הבית.

במדרש 'מעשה חנוכה' (אוצר המדרשים עמ' 185) מתואר סיפור חנוכה באופן שונה מהמורגל בפי הבריות.
המאבק בין יוון לישראל התרחש על מפתן הבית. על הדלת.
אותה גזירה שהניעה את המרד הייתה להסיר את המנעולים מהדלת, כפי שהמדרש מספר בלשונו: 

עמדו [היוונים]וגזרו: כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו - יידקר בחרב, וכל כך למה?
כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות [=פרטיות],
שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות,
וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום ובין בלילה.

שאלות מכוונות ללימוד המשותף

• מה רצו היוונים לגרום בכך שהם נטלו את המנעולים מהדלתות, ולהשאיר את הדלת?
• מה קורה לבית ללא דלת?
• במה באים לידי ביטוי הכבוד והצניעות של הבית כשהדלת סגורה? מתי בכל זאת פותחים את הדלת?
• מה המדרש הזה מעורר בכם? כיצד הוא פוגש אותנו ברמה החברתית-תרבותית, המשפחתית, והזוגית?

הרהורים בעקבות הלימוד

הבית הוא מקור של עוצמה, של קירבה ואהבה, של בטחון והכלה. כוחו בהתכנסות ובפרטיות שהקירות מעניקים ליושבי הבית. עם זאת, הבית אינו מבצר מסוגר. יש בו גם חלונות ודלת. קרני האור שיש בחוץ נכנסים פנימה, והדלת לא רק חוסמת אלא גם נפתחת. מעגלי החיים שלנו מתרחבים גם אל הבחוץ. מעגלי העבודה, התרבות, הקשרים החברתיים. והרשמים הללו נכנסים איתנו פנימה.

פתיחת הדלת וסגירתה שומרים על האיזון שבין הפנים לבין החוץ. כאשר האיזון הזה מופר ברגל גסה והדלת נעקרת הבית כבר אינו מרחב אינטימי, ומה שבחוץ מתערבב עם מה שבפנים. הבית מאבד את עוצמתו הגרעינית, את חיוניותו ואת האור שבו.

זה מה שעמד במאבק מול היוונים. עוצמה תרבותית חיצונית שמחקה את הגבול בין הבחוץ לבפנים. לקיחת המנעול של הדלת מונע את הבקרה, את השליטה, את הבחירה מה לקחת ומה לא, מה להוציא ומה להצניע. אור הנרות מזכיר לנו לא רק את הנצחון הצבאי והחזרת האור לבית המקדש, אלא את כוחה ואורה של המשפחה.

ה'דלת' בחיי הזוגיות, יש לה מובנים ומשמעויות רבות. יתכן אף שכל אחד מבני הזוג רואה באופן שונה את האופן בה היא צריכה להיפתח ולהיסגר, מה האיזונים הנכונים בין העולם שבחוץ.

המעגלים הרחבים בהם כל אחד מבני הזוג פועל ועושה מחוץ לבית, לעיתים שואבים אותנו, זוללים אנרגיה ולא נותנים לנו רגע של שקט להפנות מבט וקשב לזוגיות שלנו, שדורשת קצב אחר.

חלק מהאיזון, הוא גם להבחין שהעולם שבחוץ לא רק לוקח מאיתנו אנרגיה, אלא גם מעניק לנו חיוניות והפרייה. סודו של הבית הוא המודעות למתח החמקמק הזה, ל-שונות הקיימת, אולי, בין כל הרצונות והציפיות של כל אחד מאיתנו, ובעיקר, ליכולת לבחור ביחד את הזמנים והדרכים בהם צריך לסגור את הדלת, כדי לאפשר לראות את האור.

שיח פנימי זוגי בעקבות הלימוד

השלימו כל אחד מכם את המשפטים הבאים

• לפתוח את הדלת של הבית מאפשר לי......
• לסגור את הדלת של הבית מאפשר לי.....
• חשוב לי לסגור את הדלת בפני.....
• קשה לי לסגור את הדלת כי.....
• סגירת הדלת של החדר שלנו יכולה לאפשר לנו....
• מה גורם לי לצאת מהריכוז/לא להיות נוכח בבית, גם כשאני בבית?
• מה יכול לאפשר לי להיות נוכח?

מתוך התשובות שעלו חשבו, כיצד ניתן לחזק בביתכם את המרחב הביתי המשותף רק לכם, את האינטימיות הזוגית והמשפחתית.

כל אחד יקבל על עצמו החלטה אישית ספציפית ומדידה שיכולה לסייע לו להיכנס/להתרכז/להיות נוכח בבית.קבלו קבלה טובה זוגית בעניין הזה.