רגע לפני משבר, כשכבר משהו נסדק ולא מתאחה לבד, יש הזדמנות לאיחוי ופיוס. במפגש הטיפולי, כל אחד מבני הזוג מקשיב לעצמו, לאמון ולאהבה שעוד קיימים בו, ולנכונות שיש בו לעשות שינוי כדי לחזור לברית העמוקה, ומתוך תהליך של התקרבות להגיע למקום שמחזק ומעצים את הקשר

זוגיות היא תנועה, 'ריקוד משותף' בין שני אנשים שיש ביניהם קשר משמעותי של קירבה ואהבה. הריקוד נע כל העת בין תחושה של חיבור, קרבה ואינטימיות, לבין קונפליקט, שבאופן טבעי נוצר בין שני אנשים שונים, הבאים מעולמות שונים, עם צרכים שונים. כך הם יוצרים ביחד ריקוד חדש, השייך רק להם. 

החיבור שהתחיל מכימיה משותפת ו/או ממכנה משותף ראשוני של ערכים ושאיפות, הולך ונבנה ברבדים פנימיים ומשמעותיים יותר. אלא שדווקא תנועה זו של העמקת הקשר עשויה לחשוף בד בבד גם את הפערים האישיותיים ואת ההבדלים בתפיסות העולם, כך שהפוטנציאל לקונפליקט הולך וגדל. 

כשבתשתית הקשר יש תקשורת טובה ונכונות לעבודה פנימית, נשמר האיזון בין שתי הקצוות, ואף יותר מכך. הקונפלקיטים מהווים עבור בני הזוג מקום של גדילה והתפתחות אישית, והזדמנות להעמקה של הקשר הזוגי.

אולם, כאשר האיזון מופר והקונפליקט הזוגי גובר על החיבור - נדרש סיוע חיצוני של ייעוץ וטיפול.  חוסר האיזון יכול להופיע במריבות בלתי פוסקות או במשבר אמון שיוצר ניכור והוא גם יכול להופיע באופן סמוי יותר כמו שתיקות מתמשכות ומאופקות שמסתירות מאחוריהן כאב ופגיעה. זה יכול להיות אירוע דרמטי מסויים שהביא למשבר ויכולה להיות שחיקה איטית, שסימניה הברורים היא התגברות התחושה הלא נעימה דווקא ברגעים המשותפים.

***                                                                                                                            

בטיפול הזוגי המתקיים במרכזי 'חיבורים', ישנה הזדמנות לשני בני הזוג לצאת מהרוטינה של האשמות הדדיות, הנובעות ממערכת ציפיות של האחד מהשני, ולהסתכל מנקודת מבט הרואה את האחריות על החלק שלי בקשר ובמה שהתרחש בתוכו. עמדה כזו מאפשרת לכל אחד לעבור קודם כל שינוי בדפוס ההתנהגות שלו, ובכך לבטא את האהבה הכנה והאמון שיש לו בקשר, כפי שהתגלתה בתחילתו.

זוג המגיע לטיפול במצב של ריחוק וקושי, עובר תהליך של התקרבות ופיוס, שמעצים את הקשר ומביא אותו למקום איכותי יותר. לעיתים רק אחד מבני הזוג מגיע לטיפול, כאשר יש בושה או חשש, או כאשר בן הזוג השני אינו מעוניין לשתף פעולה.