עקרונות ודרכי עבודה בהנחיית הורים בתכניות 'חיבורים'

עקרונות מנחים בגישה זו

1

אמון בהורה

נקודת המוצא הינה אמון בכוחות שניטעו באמא, באבא ובאינטראקציה הזוגית, לגדל את ילדיהם ולקחת אחריות על חייהם. יכולת זו באה לידי ביטוי בתחושות האינטואיטיביות שעולות בהם כהורים. אמנם הם נדרשים לפתח בסיס זה, על ידי למידה ותהליך של התקדמות פנימית, בפרט בעידן התרבותי שאנו חיים בו, כאשר האינטואיציות ההוריות והיכולת להקשיב להן הולכות ומיטשטשות.

2

היקשרות (קשר הורים ילדים) 

הנחת היסוד הינה שבנפשו של כל ילד טבועה כמיהה לקשר משמעותי של חום ואהבה עם הוריו. כבר מרגע הולדתו, הקשר הרגשי מהווה עבור התינוק מענה לצורך בסיסי לא פחות - ואולי אף יותר – מצרכיו הפיזיים. הקשר הנרקם בשנים הראשונות בין הילד לבין הוריו ושאר בני משפחתו, מהותי להתפתחותו, וימשיך ללוותו בכל שלבי חייו. דפוס הקשר ישפיע על תפיסתו העצמית, על יכולתו לרקום מערכות יחסים המושתתות על קשר, קרבה ואינטימיות, ועל הקניית היכולת ללמוד ולהתפתח למקומות חדשים.

חובת הילד לכבד את הוריו, משלימה את מערכת היחסים המשפחתית ומכוונת אותה למבנה היררכי ברור: ההורים מקבלים את תפקיד המובילים והתומכים, והילד מקבל מהם, מתחנך על ידם, ומתוך זה מחוייב בכבודם.

3

אוצרות הילדות

לתקופת הילדות ערך משמעותי העומד בפני עצמו, ולא רק כשלב מקדים לשלב הבגרות. הילד הינו אדם שלם עם רצונות, רגשות וצרכים פיזיים ורוחניים. תקופה זו היא מקורה של התמימות, היצירתיות, השעשוע והדמיון, ישמש נכס לחייו הבוגרים של האדם. כוחות חייו של הילד הולכים ומתגלים, גדלים וצומחים מתוכו, בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו.

תפקיד ההורה להיות מודע לצרכים הייחודיים בכל שלב, ולתת להם מענה מותאם. משמעותה של תפיסה זו, שאין להאיץ את ההתנתקות מהתלות ולפתח בילד עצמאות, או כל תכונה בוגרת אחרת, כאשר היא אינה מותאמת לגיל ולשלב ההתפתחותי. הורה הדואג לצרכי הילד אף כשהוא אינו דורש זאת, מעניק לו אהבה וביטחון מוצקים, המהווים קרקע פורייה לגדילתו של הילד והצמחתו לאדם המסוגל להעניק לאחרים ולהיטיב עמם, כפי שהוא חווה את הוריו.

5

אמון בילד ועין טובה

המבט החיובי על הילד בכל מצב וכלפי כל התנהגות, מתוך אמון בטוב הגנוז בנפשו - הינו תנאי הכרחי להעצמתו ולצמיחתו של הילד. בטחונו של הילד אינו נבנה כתוצאה מהצלחותיו או הישגיו האישיים, אלא מתוך חווייתו את מבט ההורה המאמין בטוב שבו בכל תנאי. חוויה זו, היא אשר מייצבת בו עמדה של השלמה וביטחון פנימי, כפי שהוא נברא.

4

כללים וגבולות

עפ"י גישה זו, יש ערך לכללים וגבולות כמעטפת המביעה דאגה ואכפתיות, ולא כמטרה העומדת בפני עצמה. הגבולות יוצרים מסגרת של 'חיבוק', המאפשרת לקיים בתוכה תהליך חינוכי והתפתחות חיובית. הכללים מאפשרים התאמה בין הבקשות של הילד, לבין השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. הגבולות משקללים את הצרכים והיכולות של ההורים, ודורשים מהילד להכיר בכך ולכבדם. האיזונים השונים שהכללים והגבולות מבטאים, מפתחים בסיס לשייכות רחבה יותר של הילד, למשפחה, לחברה ולקהילה.

דרכי העבודה: